בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם זוֹקֵף כְּפוּפִים

הָאָדָם יָכוֹל לָלֶכֶת זָקוּף. עִם הָרֹאשׁ לְמַעְלָה. לֹא כְּמוֹ בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁהָרֹאשׁ שֶׁלָּהֶם כְּלַפֵּי מַטָּה.

גַּם אָדָם יָכוֹל לְהִתְכּוֹפֵף, מָתַי אָדָם מִתְכּוֹפֵף? לִפְעָמִים כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ מִמַּשֶּׁהוּ שֶׁיָּכוֹל לִפְגֹּעַ בּוֹ כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד זָקוּף. לִפְעָמִים כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה לָנוּחַ, הוּא אֵינוֹ נָח זָקוּף. הוּא כְּאִלּוּ אוֹסֵף אֶת הַכֹּחוֹת שֶׁלּוֹ לְבִפְנִים, נָח אוֹ יָשֵׁן – וְאַחַר כָּךְ מֵחָדָשׁ חוֹזֵר לִפְעִילוּת בְּמֶרֶץ.

גַּם מִבְּחִינַת הַכֹּחוֹת הָרוּחָנִיִּים שֶׁלּוֹ – לִלְמֹד, לַחֲשֹׁב, לְהַרְגִּישׁ, לְהַחֲלִיט דְּבָרִים טוֹבִים – לִפְעָמִים אָדָם "מִתְכּוֹפֵף".. נָח. שׁוֹמֵר עַל מָה שֶׁכְּבָר יֵשׁ לוֹ - וְעוֹשֶׂה מְנוּחָה לְצֹרֶךְ הַרְגָּשַׁת הַכֹּחוֹת שֶׁלּוֹ וְהַשִּׁמּוּשׁ בָּהֶם מֵחָדָשׁ, בְּשִׂמְחָה.

הָאָדָם נִשְׁאָר אוֹתוֹ אָדָם, עִם אוֹתָם כֹּחוֹת וְכִשְׁרוֹנוֹת בְּתוֹכוֹ, גַּם כָּךְ וְגַם כָּךְ.

אֲבָל... מָתַי אָדָם מַרְגִּישׁ יוֹתֵר אֶת הַכֹּחַ שֶׁבּוֹ? כְּשֶׁהוּא מִזְדַּקֵּף, עוֹמֵד יָשָׁר, גַּם בַּגּוּף, וְגַם בַּנֶּפֶשׁ שֶׁלּוֹ. מְעוֹרֵר מֵחָדָשׁ אֶת כֹּחוֹתָיו וְאֶת הַמֶּרֶץ שֶׁלּוֹ.

בִּזְמַן הַשֵּׁנָה, זֶה מַצָּב שֶׁל הֲגַנָּה עַל מָה שֶׁכְּבָר יֵשׁ לָנוּ, רְגִיעָה, אוֹסְפִים מֵחָדָשׁ כֹּחַ לַיּוֹם הַבָּא.  

אֲבָל זוֹ הֲכָנָה. זוֹ לֹא הַמַּטָּרָה. הַמַּטָּרָה הִיא "לְהִזְדַּקֵּף", לְגַלּוֹת אֶת הַכֹּחוֹת וְהַכִּשְׁרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ, בְּצוּרָה שְׂמֵחָה וּמְלֵאָה.

אַחֲרֵי הַשֵּׁנָה, אֲנַחְנוּ מוֹצְאִים אֶת עַצְמֵנוּ זְקוּפִים, גַּם בַּגּוּף וְגַם בַּכֹּחוֹת הָרוּחָנִיִּים שֶׁלָּנוּ. כְּמוֹ שֶׁמַּתְאִים לְחַיִּים טוֹבִים וּקְדוֹשִׁים שֶׁל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל.

וְאָז אֲנַחְנוּ מְבָרְכִים לַה', שֶׁהוּא מְעוֹדֵד אוֹתָנוּ וְנוֹתֵן לָנוּ כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ אֶת כֹּחוֹתֵינוּ הַמְּלֵאִים: בָּרוּךְ אַתָּה ... זוֹקֵף כְּפוּפִים.