בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן (אוֹ: הַנּוֹתֵן) לַשֶּׂכְוִי בִּינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה

 

מִי זֶה הַ"שֶׂכְוִי"?

הַשֶּׂכְוִי הוּא הַלֵּב. הַלֵּב שֶׁל הָאָדָם מַבְחִין בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה; הִנֵּה, הִגִּיעַ הַיּוֹם. 

יֵשׁ דְּבָרִים מְיֻחָדִים לַיּוֹם וְיֵשׁ לַלַּיְלָה. בַּיּוֹם יֵשׁ אוֹר בַּחוּץ, זֶה זְמַן מַתְאִים יוֹתֵר לִפְגֹּשׁ אֲנָשִׁים, לָצֵאת לַעֲבֹד... בַּלַּיְלָה, יוֹתֵר זְמַן לְבִפְנִים, לַבַּיִת. גַּם זְמַן לָנוּחַ, לֶאֱסֹף כֹּחַ חָדָשׁ לְמָחָר. 

נוֹסָף עַל לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁל הַיּוֹם, אוֹמְרִים חֲכָמִים שֶׁיֵּשׁ מַעֲלָה מְיֻחֶדֶת לְלִמּוּד הַתּוֹרָה בַּלַּיְלָה. זֶה זְמַן פָּנוּי וּמְיֻחָד יוֹתֵר "לִקְנוֹת" בְּתוֹךְ הָאָדָם אֶת הַתּוֹרָה.

 

זֶה דָּבָר חָשׁוּב, מַתָּנָה חֲשׁוּבָה, שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לְהַבְחִין בֵּין הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה, לְהָבִין וּלְהַרְגִּישׁ אֶת הַהֶבְדֵּל. לֹא הַכֹּל נִרְאֶה לוֹ אוֹתוֹ דָּבָר, כְּאִלּוּ לֹא מְשַׁנֶּה...  כָּךְ הוּא יוֹדֵעַ לִשְׂמֹחַ בַּמְּיֻחָד שֶׁבַּלַּיְלָה וּבַמְּיֻחָד שֶׁבַּיּוֹם. לְנַצֵּל כָּל אֶחָד מֵהֶם לַתַּפְקִיד שֶׁלּוֹ. גַּם לְהַרְגִּישׁ שֶׁהַזְּמַן מִתְקַדֵּם וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְנַצֵּל אוֹתוֹ לִדְבָרִים טוֹבִים. הוּא גַּם יוֹדֵעַ מָתַי הַזְּמַן לָקוּם מִמְּנוּחַת הַלַּיְלָה לַפְּעֻלּוֹת שֶׁל הַיּוֹם.

צָרִיךְ לְהוֹדוֹת עַל כָּךְ לַה', שֶׁבָּרָא לָנוּ אֶת הַלֵּב שֶׁמַּבְחִין וּמֵבִין, בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה.

 

יֵשׁ בַּעַל-חַיִּים, שֶׁגַּם מַרְגִּישׁ כְּשֶׁהַיּוֹם מִתְקָרֵב – וּמְקַרְקֵר, קוֹרֵא בְּקוֹל. זֶה הַתַּרְנְגוֹל. וְהַתַּרְנְגוֹל, גַּם מְכֻנָּה "שֶׂכְוִי". וּמִכֵּיוָן שֶׁכַּאֲשֶׁר הוּא קוֹרֵא, אָדָם יָכוֹל לְהִתְעוֹרֵר ע"י קְרִיאָתוֹ וְלִרְאוֹת שֶׁהוּא מַבְחִין בְּלִבּוֹ שֶׁהַיּוֹם מַגִּיעַ, תִּקְּנוּ חֲכָמִים לְבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכָה הַזּוֹ עַל הַשֶּׂכְוִי – הַלֵּב שֶׁמַּבְחִין בֵּין הַיּוֹם לְלַיְלָה – בִּזְמַן שֶׁהַ"שֶׂכְוִי" הַתַּרְנְגוֹל קוֹרֵא בַּבֹּקֶר...

זֶה דָּבָר מְיֻחָד, שֶׁעוֹד לִפְנֵי שֶׁהָיָה "שָׁעוֹן מְעוֹרֵר", כְּבָר ה' סִדֵּר בַּבְּרִיאָה מַשֶּׁהוּ כָּזֶה, בַּעַל חַיִּים שֶׁמַּבְחִין בַּיּוֹם הַמִּתְקָרֵב, וּמְעוֹרֵר. עוֹזֵר לָאָדָם לָקוּם וּלְנַצֵּל אֶת זְמַנּוֹ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ: לִלְמֹד, לַעֲבֹד, לְהוֹסִיף טוֹב.

 

כַּיּוֹם - מִכֵּיוָן שֶׁהָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא יָדְעוּ לְבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכָה הַזּוֹ לְבַד וְהָיוּ צְרִיכִים לְחַכּוֹת לִשְׁמֹעַ אֶת הַחַזָּן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת; וְגַם בִּגְלַל  שֶׁמֻּקְדָּם מְאֹד בַּבֹּקֶר, בְּדֶרֶךְ כְּלָל הָאָדָם עֲדַיִן לֹא נִקָּה וְנָטַל אֶת יָדָיו – מְבָרְכִים אֶת הַבְּרָכָה הַזּוֹ, עִם שְׁאַר בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר, לִפְנֵי תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, בַּבֹּקֶר.

בָּרוּךְ... אֲשֶׁר נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִּינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה. תּוֹדָה רַבָּה.