בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא עָשָׂנִי אִשָּׁה.             אִשָּׁה אוֹמֶרֶת: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשָׂנִי כִּרְצוֹנוֹ.

 

לָמָּה מְבָרְכִים שֶׁלּא עָשָׂנִי אִשָּׁה? וְכִי אִשָּׁה זֶה דָּבָר רַע, חַס וְשָׁלוֹם?... בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא. 

אֶלָּא שֶׁעַל פִּי הַהֲלָכָה, אִשָּׁה פְּטוּרָה מִמִּצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמַן (גָּרַם אוֹתָן). מָה פֵּרוּשׁ?

יֵשׁ בַּתּוֹרָה מִצְווֹת "עֲשֵׂה" (מֶה כֵּן לַעֲשׂוֹת) וּמִצְווֹת "לֹא תַּעֲשֶׂה" (מָה לֹא לַעֲשׂוֹת). לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין, לְמָשָׁל, זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה. לֹא לִגְנֹב – מִצְוַת לֹא-תַּעֲשֶׂה. יֵּשׁ בַּתּוֹרָה מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה מִצְווֹת "עֲשֵׂה" - וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ מִצְווֹת "לּא תַּעֲשֶׂה".

יֶשׁ מִצְווֹת שֶׁתְּלוּיוֹת בִּזְמַן – וְיֵשׁ שֶׁאֵינָן. לְדֻגְמָה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", אֵינָהּ מִצְוָה שֶׁתְּלוּיָה בִּזְמַן מְסֻיָּם. הִיא תָּמִיד. לִתְקֹעַ בְּשׁוֹפָר – זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁתְּלוּיָה בִּזְמַן, זֶה רַק בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה. הִיא נִקְרֵאת "מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמַהּ", הַזְּמַן שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה גָּרַם אוֹתָה, בִּגְלַל שֶׁמַּגִּיעַ רֹאשׁ הַשָּׁנָה – תּוֹקְעִים.

נָשִׂים פְּטוּרוֹת מִמִּצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גָּרַם אוֹתָן. אֻמְנָם הֵן יְכוֹלוֹת, אִם תִּרְצֶינָה, לְקַיֵּם אוֹתָן – אֲבָל לֹא חַיָּבוֹת.

לָכֵן, אִישׁ מְבָרֵךְ "שֶׁלּא עָשָׂנִי אִשָּׁה" – כִּי יֵשׁ לוֹ עוֹד מִצְווֹת.

בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִי שֶׁפּוֹעֵל הַרְבֵּה דְּבָרִים חֲשׁוּבִים – זוֹ מַעֲלָה, זֶה דָּבָר טוֹב. וְלָכֵן הוּא מְבָרֵךְ עַל זֶה. שֶׁה' זִכָּה אוֹתוֹ גַּם בְּמִצְווֹת הַלָּלוּ – שֶׁהַזְּמַן גְּרָמַן. זִכָּה אוֹתוֹ לִהְיוֹת פּוֹעֵל פְּעֻלּוֹת חֲשׁוּבוֹת לְתִקּוּן הָעוֹלָם, לְקִיּוּם רְצוֹן ה'.

אָכֵן, גַּם בָּאִשָּׁה יֵשׁ מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד בְּכָךְ שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת הַלָּלוּ. כִּי יֵשׁ בָּהּ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה, תְּכוּנָה כָּזוֹ, שֶׁאִם הִיא מַחְלִיטָה לְהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ טוֹבָה – הִיא יְכוֹלָה לִהְיוֹת קְרוֹבָה לַה' גַּם בְּלִי הַמִּצְווֹת הַלָּלוּ (כָּל מִצְוָה מְקָרֶבֶת אֶת הָאָדָם לַה', מַרְאָה אֶת הַקֶּשֶׁר שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכוֹ לַה').

אָמְנָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִי שֶׁפּוֹעֵל מַעֲשִׂים טוֹבִים, רוֹאִים אֶת הַטּוֹב הַמְּיֻחָד שֶׁבְּכָךְ – וְלָכֵן הָאִישׁ מְבָרֵךְ "שֶׁלֹּא עָשָׂנִי אִשָּׁה", שֶׁיֵּשׁ לוֹ עוֹד מִצְווֹת.

אֲבָל יֵּשׁ גַּם צַד – שֶׁפָּחוֹת רוֹאִים אוֹתוֹ מִבַּחוּץ אֲבָל הוּא מְּאֹד חָשׁוּב – שֶׁל לִהְיוֹת קְרוֹבִים לַה' וּקְשׁוּרִים אֵלָיו, אֲפִלּוּ בְּלִי לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת הַלָּלוּ, שֶׁהַזְּמַן גָּרַם אוֹתָן. וְלָכֵן אִשָּׁה מְבָרֶכֶת בְּרָכָה מְיֻחֶדֶת לָהּ: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשָׂנִי כִּרְצוֹנוֹ" – שֶׁעָשָׂה אוֹתָה כְּבָר קְרוֹבָה לִרְצוֹנוֹ, גַּם בְּלִי שֶׁתִּצְטָרֵךְ אֶת הַמִּצְווֹת הַלָּלוּ. הָעִקָּר שֶׁתַּחְלִיט לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ טוֹבָה וְכָךְ תִּתְנַהֵג, וְתַקְפִּיד עַל כָּל הַמִּצְווֹת (שֶׁזֶּה רֹב הַמִּצְווֹת) שֶׁגַּם הִיא חַיֶּבֶת בָּהֶן.